פוסטים שסומנו בתגית #משילות.
היועמ"ש לשעבר העיד במשפט נתניהו שהורה להפסיק האזנת סתר לנתן אשל, פסל את תרגיל החקירה נגד עד המדינה ניר חפץ, והודה שלא כל פעולות החקירה הובאו לאישורו. מה זה אומר על השרשרת שהכריעה את גורלו של ראש ממשלה מכהן.
רפי ומיטל סער נעצרו עם כ-20 חשודים נוספים בחשד להטיית מכרזים. השופט האריך את מעצרם בשמונה ימים, והשאלה היא איך הפרשה תיראה כשהחשוד משתייך למחנה אחר.
אביחי מנדלבליט החל להעיד במשפט נתניהו ואישר שלא נתן אישור לכל פעולות החקירה, וכי היו פעולות חמורות שלא אישר. השופטים מתחו ביקורת על אישור בעל פה שלא תועד.
השגריר הישראלי בפריז נפגש בחשאי עם מרין לה פן, ראשת מפלגת הימין הצרפתי, אחרי שנים שבהן הוגדרה פרסונה נון גרטה. המהלך חושף כיצד הממסד הדיפלומטי הישראלי הקודם החיל מסנני אידיאולוגיה פרוגרסיבית על היחסים הבינלאומיים של ישראל.
ארבעה חובשים קרביים ממג"ב נידונו ל-14 ימי כלא אחרי שהדליקו מנגל בשבת כדי להכין אוכל. הלוחמים לא ידעו על האיסור ולא היה להם אוכל זמין בבסיס. הרס"ר שלהם אמר שגם הוא לא מכיר איסור כזה.
הכנסת אישרה היום את חוק עונש מוות למחבלים. מעבר להישג החקיקתי, זהו רגע סמלי: הוכחה שממשלה נבחרת יכולה לקדם את האג'נדה שלשמה נבחרה, גם מול התנגדות מוסדית עקשנית.
כהונתו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן תסתיים ביולי, ונתניהו כבר מקיים התייעצויות על מחליף. חרף הלחץ למנות את השופט בדימוס אלרון, ראש הממשלה מעדיף מועמד שלא יחשוש מהדיפ-סטייט - החלטה שחושפת את המאבק האמיתי על שליטה במוסדות הפיקוח הקריטיים.
החוק החדש מאפשר לבתי הדין לדון גם בסכסוכים אזרחיים. יאיר לפיד מיהר לכנות זאת 'מדינת הלכה', אבל איש לא מגדיר את השליטה האידיאולוגית של הממסד החילוני במוסדות החילוניים כבעייתית.
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע שעל בן גביר לקדם את רפ"ק רינת סבן - חוקרת תיק 4000 - תוך חמישה ימים, או שהקידום ייכנס לתוקף בלעדיו. המקרה חושף איך המערכת המשפטית מפקיעה סמכויות ממשלתיות בשם שמירת הסף.
הרכישה המסתמנת של ערוץ 13 בידי קבוצה בראשות אסף רפפורט איננה רק עסקה עסקית. היא מסמלת בעיני רבים מעבר של אותו מחנה, מאותם מוקדי מחאה והשפעה, אל תוך אחד ממוקדי הכוח המשמעותיים ביותר בעיצוב התודעה בישראל.
בזמן מלחמה יש לצנזורה ולשיקולי ביטחון תפקיד אמיתי. אבל כשההגבלות מתרחבות עוד ועוד, השאלה כבר איננה רק מה צריך להסתיר מהאויב, אלא גם מה מותר לאזרח לדעת על המציאות שבה הוא חי.
הבעיה איננה תמיד עובדה שקרית אחת. לפעמים היא נמצאת במסגור, בטון, בכותרת, ובמה שמחליטים להבליט או לטשטש. חמישה מקרים מהתקופה האחרונה ב-ynet מראים איך זה עובד.
הבעיה ב-ynet לא תמיד נמצאת בעובדה שקרית אחת. לפעמים היא נמצאת בכותרת, בטון, בציטוט שנכנס לשורת הפתיחה, ובדרך שבה הקורא כבר מקבל מסלול רגשי ומוסרי עוד לפני שקרא את הכתבה.
במשך חודשים ארוכים נבנה בישראל דפוס ברור: מול הממשלה, מול הימין, ומול המחנה הלאומי, היועמ"שית בוחרת שוב ושוב בקו אקטיבי, מרחיב סמכות ולוחמני. השאלה כבר איננה אם כל צעד ניתן להסבר, אלא מה מצטבר כשהכול הולך לאותו כיוון.
בישראל נוצר עיוות מסוכן: מותר למחנה מסוים לנצח בבחירות, אבל ברגע שהוא מבקש לתרגם את הניצחון למדיניות, מתחיל מערך קבוע של בלימה, חשדנות ודה-לגיטימציה. כך הפכה המשילות ממושג דמוקרטי בסיסי למילה גסה.
משילות אינה נמדדת רק בהחלטות ממשלה אלא גם ביכולת להסביר כיוון, להציג עקביות ולייצר אמון ציבורי. בלי זה, כל מהלך הופך לעוד כותרת חולפת.
