פוסטים שסומנו בתגית #תקשורת.
בית הדין לעבודה חייב את מכללת קיי לשלם 210,000 שקל פיצויים לד"ר סעדה-גרגס שפוטרה אחרי שפרסמה תמיכה בחמאס ותמונת לינץ' בלוחם לאחר הטבח ב-7 באוקטובר. המקרה חושף את היישום הא-סימטרי של חופש הביטוי במערכת המשפט הישראלית.
יועמ"שית הכנסת דרשה להעביר את רפורמת השידורים מוועדת דיסטל לוועדת הכלכלה, תוך הבעת חשש ממעורבות יתר של שר התקשורת. קרעי תקף אותה וטען שהיא הפכה את הייעוץ המשפטי לזרוע של מיארה.
בראיון בקבינט שישי הודה תומר אביטל שהאופוזיציה נכשלה להפיל את הממשלה אחרי 7 באוקטובר. ההודאה חושפת מה שהימין אמר מההתחלה: המחאה מעולם לא הייתה על דמוקרטיה — היא הייתה על שלטון.
בית משפט השלום בתל אביב הוציא צו הרחקה למשך חצי שנה נגד פעיל הליכוד רמי בן יהודה מלוסי אהריש ומשפחתה. המקרה חושף כיצד המערכת המשפטית הופכת לזרוע הגנה של התקשורת השמאלנית, תוך יצירת סטנדרט כפול המפלל ביקורת ימנית.
פעם אחר פעם, אותם קולות שמפספסים את המציאות לא עוצרים לחשבון נפש. במקום זה הם שולפים שאלה שנשמעת עמוקה, "אבל מה האסטרטגיה??", והופכים אותה למסך עשן שמסתיר יהירות, כישלון וחוסר אחריות.
הרכישה המסתמנת של ערוץ 13 בידי קבוצה בראשות אסף רפפורט איננה רק עסקה עסקית. היא מסמלת בעיני רבים מעבר של אותו מחנה, מאותם מוקדי מחאה והשפעה, אל תוך אחד ממוקדי הכוח המשמעותיים ביותר בעיצוב התודעה בישראל.
בזמן מלחמה יש לצנזורה ולשיקולי ביטחון תפקיד אמיתי. אבל כשההגבלות מתרחבות עוד ועוד, השאלה כבר איננה רק מה צריך להסתיר מהאויב, אלא גם מה מותר לאזרח לדעת על המציאות שבה הוא חי.
הבעיה איננה תמיד עובדה שקרית אחת. לפעמים היא נמצאת במסגור, בטון, בכותרת, ובמה שמחליטים להבליט או לטשטש. חמישה מקרים מהתקופה האחרונה ב-ynet מראים איך זה עובד.
הבעיה ב-ynet לא תמיד נמצאת בעובדה שקרית אחת. לפעמים היא נמצאת בכותרת, בטון, בציטוט שנכנס לשורת הפתיחה, ובדרך שבה הקורא כבר מקבל מסלול רגשי ומוסרי עוד לפני שקרא את הכתבה.
הדיון הציבורי מושפע פחות מהכותרת הבודדת ויותר מהמסגרת המצטברת שנבנית לאורך שבועות וחודשים. מי שלא מזהה את הדפוס בזמן, נשאר במגננה קבועה.
