בג"ץ עוצר את מדור ההסתה של בן גביר: כך המערכת המשפטית מרוקנת את הימין מתוכן

השופט יחיאל כשר הוציא אתמול צו ארעי שאוסר על המשטרה לבצע "ניטור יזום" ברשתות החברתיות אחר אנשים ספציפיים לצורך גילוי עבירות הסתה. הצו ניתן בעקבות עתירה נגד מדור ההסתה שהקים שר הביטחון הפנים איתמר בן גביר, על רקע הודעות הקצין העומד בראש המדור שבהן הורה להעביר אליו שמות של כל "מסית פוטנציאלי".

בן גביר הגיב בחריפות על ההחלטה וכינה אותה "שערורייה", בעוד שהיועצת המשפטית לממשלה קראה להפסיק מייד את עבודת המדור עקב "חשש ממשי לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויות אדם". המדור הוקם כחלק מהמאמץ להתמודד עם גל ההסתה ברשתות החברתיות, במיוחד נגד נבחרי ציבור ואנשי ביטחון.

המקרה הזה אינו תקרית בודדת אלא חלק מדפוס שיטתי ומוכר. בג"ץ, שמתיימר להיות "שומר הדמוקרטיה", פועל בפועל כמנגנון חסימה של יוזמות הימין הלאומי - גם כשהן נובעות מהכרח ביטחוני ברור ומיושמות על ידי שרים שנבחרו דמוקרטית. השופט כשר מעדיף להגן על "זכויות" המסיתים ברשתות מאשר על ביטחון הציבור הישראלי.

האירוניה כאן חדה במיוחד: בעוד שבג"ץ חוסם יוזמה ביטחונית לגיטימית של שר נבחר, הוא מאפשר לארגוני השמאל הרדיקלי לפעול ללא הפרעה דומה. אותם ארגונים שמממנים קמפיינים נגד צה"ל ומערערים על לגיטימיות המדינה זוכים להגנה משפטית מלאה, בעוד שמאמץ לאכוף חוקי הסתה קיימים נתקל בחסימה מיידית.

הדבר חושף את האמת הקשה על המערכת המשפטית בישראל: היא אינה נייטרלית ואינה משרתת את כלל הציבור. במקום זאת, היא פועלת כזרוע ביצועית של האליטה השמאלית, שמטרתה לרוקן את הימין מכל תוכן ממשי ולהשאיר אותו עם סמכויות פורמליות בלבד.

כשהציבור בוחר בממשלת ימין, הוא מצפה שהיא תפעל על פי האג'נדה שלשמה נבחרה. אבל המערכת המשפטית דואגת שזה לא יקרה - לא באמצעות ביקורת משפטית לגיטימית, אלא באמצעות חסימה שיטתית של כל יוזמה שאינה עולה בקנה אחד עם האידיאולוגיה השמאלית.

התוצאה היא דמוקרטיה חלולה, שבה הבחירות קובעות מי יישב בכיסאות השרים אבל לא מה הם יוכלו לעשות בפועל. זהו מצב בלתי נסבל שדורש תיקון יסודי - לא רק ברמת החקיקה, אלא ברמת ההבנה הציבורית של מה שקורה כאן באמת.