יועמ"שית הכנסת דרשה להעביר רפורמת השידורים מדיסטל לכלכלה — קרעי: "לפטר אותה"

יועמ"שית הכנסת דרשה אתמול להעביר את רפורמת השידורים מוועדת דיסטל אטבריאן לוועדת הכלכלה, תוך הבעת חשש ממעורבות יתר של שר התקשורת קרעי בחקיקה. שר קרעי תקף את היועמ"שית וטען שהיא "הפכה את הייעוץ המשפטי של הכנסת לזרוע הארוכה של מיארה", ודרש לפטר אותה.

זהו דוגמה קלאסית לאופן שבו הממסד המשפטי משתמש בנימוקים פרוצדוראליים כדי לחבל ברפורמות של הימין. היועמ"שית מעבירה חקיקה מוועדה תומכת לוועדה שעלולה לקבור אותה, תחת מסווה של דאגה פרוצדורלית. העובדה שוועדת הכלכלה הייתה אמורה לדון בחוק מלכתחילה הופכת את הדרישה לכאורה לגיטימית.

אבל התזמון חושף את המניע האמיתי. רק כשהרפורמה מתקדמת בוועדת דיסטל, פתאום נזכרים ב"פגמים פרוצדוראליים". יו"ר הוועדה דיסטל אטבריאן גערה ביועצים שנטשו את הדיון, אך הנזק כבר נעשה — הדרישה להעברה יוצרת עיכוב שיכול להרוג את החקיקה.

הייעוץ המשפטי כזרוע אופוזיציונית

זה ממחיש בדיוק את ההתנגדות המוסדית שמונעת מהמחנה הלאומי להשיג השפעה בתקשורת השידור. כשהימין מנסה לרפורמה במבנה התקשורתי, הממסד המשפטי מוצא תמיד נימוק טכני לעכב, לחבל, או לחסום. לא באמצעות התנגדות פוליטית גלויה, אלא דרך "דאגה פרוצדורלית" שנראית מקצועית ואובייקטיבית.

התגובה הזועמת של קרעי מבטאת תסכול מוצדק. כשהממסד המשפטי הופך כל רפורמה תקשורתית למכשול פרוצדורלי, השאלה היא לא רק על חוק ספציפי אלא על יכולת הממשלה הנבחרת לעצב את נוף התקשורת. אם כל צעד יזכה להתנגדות "מקצועית" כזו, רפורמת השידורים תישאר חלום רחוק.