נתניהו מחפש מבקר מדינה שלא יחשוש מהדיפ-סטייט

כהונתו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן תסתיים ביולי הקרוב, ובנימין נתניהו כבר מקיים התייעצויות על מחליף מטעמו. על פי פרסום ב-ynet, חרף התמודדותו של השופט בדימוס אלרון שמקודם על ידי השר לשעבר משה כחלון, נתניהו מעדיף דמות אחרת - "שלא תחשוש מהדיפ-סטייט". בין המועמדים הנוספים שנשקלים נמצא פרופסור שתמך ברוב חלקי הרפורמה המשפטית.

הניסוח הזה של נתניהו אינו מקרי. הוא חושף הבנה עמוקה של המציאות הישראלית: מוסדות הפיקוח הפכו לכלי בידי הממסד הישן לשמירה על השליטה הרעיונית והמעשית במדינה. מבקר המדינה אינו רק פקיד ביקורת טכני - הוא מעצב נרטיבים על ביצועי הממשלה, קובע סדרי עדיפויות ציבוריים, ויכול להשפיע באופן מכריע על יציבותה הפוליטית של ממשלה נבחרת.

המועמדות של השופט בדימוס אלרון, שמקודמת על ידי כחלון, מייצגת בדיוק את הגישה הממסדית הישנה. זהו מינוי "בטוח" מבחינת הדיפ-סטייט - דמות שתמשיך לשמור על הקונצנזוס הרעיוני הקיים ותפעל בתוך הגבולות המקובלים של הממסד המשפטי והתקשורתי. לעומת זאת, חיפושו של נתניהו אחר מועמד שלא יחשוש מהדיפ-סטייט מעיד על הבנה שהמאבק האמיתי הוא על עצם הזכות של הימין לממש את המנדט שקיבל מהציבור.

הפיקוח שהפך לשליטה

העובדה שמועמד שתמך ברוב חלקי הרפורמה המשפטית נחשב כיום לבעייתי עבור תפקיד מבקר המדינה מדברת בעד עצמה. הרפורמה זכתה לתמיכה של רוב ציבורי משמעותי, אך הממסד הפך כל תמיכה בה לסימן קלון מוסדי. זהו מנגנון דה-לגיטימציה קלאסי: הגדרת עמדות ימניות כ"קיצוניות" או "לא מתאימות" לתפקידי מפתח, גם כשהן משקפות את דעת הרוב.

המינוי הקרוב יבחן האם הימין מסוגל לשבור את המעגל הזה. האם נתניהו יעמוד בלחץ הממסדי וימנה מבקר מדינה שיפעל על פי הערכים והעדיפויות של הציבור שבחר בו, או שיכנע לדרישות הדיפ-סטייט למינוי "מקובל" שימשיך לשמר את המצב הקיים.

זהו מבחן מכריע לא רק עבור נתניהו, אלא עבור כל הפרויקט הימני. יכולתו של הימין להציב בעלי ברית בתפקידי פיקוח מפתח תקבע האם הוא מסוגל לממש שינוי אמיתי או שיישאר כלוא במסגרת שהגדיר עבורו הממסד הישן. הקרב על מבקר המדינה הוא הקרב על עתידה של ישראל כדמוקרטיה שבה הרוב קובע, לא הדיפ-סטייט.