ארבעה חובשים נשלחו לכלא צבאי בגלל שהכינו אוכל על המנגל בשבת

ארבעה חובשים קרביים ממג"ב נידונו אתמול ל-14 ימי כלא צבאי אחרי שהדליקו מנגל בשבת בבסיס בית חורון כדי להכין אוכל. הלוחמים הדליקו את המנגל כי לא היה להם אוכל זמין בבסיס. כשתורן דתי העיר להם על כך, הם כיבו את האש מיד והתנצלו. העונש ניתן בנימוק של 'פגיעה בדת וביהדות'.

זה לא סיפור על חילול שבת. זה סיפור על איך הבירוקרטיה הצבאית מעניש לוחמים על כישלונות שהמערכת יצרה. הלוחמים לא ידעו על האיסור כשחתמו על נהלי הבסיס. הרס"ר שלהם אמר אחרי המשפט שהוא לא מכיר איסור כזה. אבל במקום לטפל בכישלון ההסברה והאספקה, המערכת בחרה להעניש את הלוחמים ולהשתמש בנימוק דתי כדי להסתיר חוסר יכולת פיקודי בסיסי.

העונש הוקל מ-21 ל-14 ימים אחרי ערעור, אבל זה לא משנה את העיקרון המעוות. סגן מפקד עוטף ירושלים קבע שהמעשה מהווה 'פגיעה בדת וביהדות'. מי הוא שיקבע מה פוגע ביהדות? ומתי הפך רעב של לוחמים לעניין דתי?

המקרה הזה חושף עדיפויות מוסדיות הפוכות. במקום לוודא שלוחמים יקבלו אוכל בסיסי בשבת, המערכת מעדיפה להעניש אותם על ניסיון לשרוד. במקום לטפל בכישלון הסברת נהלים, היא מעדיפה להפוך את הלוחמים לעבריינים. במקום לחזק את המורל בזמן מלחמה, היא בוחרת להרוס קריירות של חובשים מצטיינים.

אחת הלוחמות תיכננה להמשיך לשירות קבע. עכשיו היא יושבת בכלא צבאי, נלקחו ממנה הנשק, המדים וסיכת הלוחם. זה המחיר שהמערכת גובה מלוחמים שהעזו להיות רעבים בשבת.

זה לא מקרה בודד. זה תסמין למערכת שאיבדה את היכולת להבחין בין עדיפויות אמיתיות לבין אכיפה בירוקרטית. מערכת שמעדיפה להעניש לוחמים על הישרדות במקום לטפל בכישלונות פיקוד. מערכת שהופכת נימוקים דתיים לכלי להסתרת חוסר יכולת מנהיגותי בזמן שהמדינה נלחמת על חייה.