חוק עונש מוות למחבלים עבר: הכנסת מוכיחה שממשלה נבחרת יכולה לפעול

הכנסת אישרה היום את חוק עונש מוות למחבלים — אחד החוקים שהציבור הישראלי דרש במשך שנים, ושהממסד המשפטי והפוליטי עשה כל שביכולתו כדי למנוע. החוק מאפשר להטיל עונש מוות על מחבלים שהורשעו ברצח במניע לאומני, בהחלטת בית דין צבאי או בית משפט מחוזי ברוב מיוחד של שלושה שופטים.

זהו לא רק הישג חקיקתי — זהו רגע של בהירות. שנים הציבור הישראלי שאל: למה מחבל שרצח משפחות, ילדים וחיילים זוכה לתא כלא עם טלוויזיה ותואר אקדמי? למה מדינה שנלחמת על חייה מעניקה זכויות VIP לרוצחיה? היום ניתנה תשובה.

הממסד ניסה לעצור — ונכשל

הדרך לחוק הזה לא הייתה קלה. במשך שנים, הממסד המשפטי — בראשות היועצים המשפטיים לממשלה שהתחלפו — חסם כל ניסיון להעביר חקיקה דומה. הטענות היו צפויות: "לא עומד בסטנדרטים בינלאומיים", "פוגע בזכויות אדם", "לא מרתיע בפועל". אותם טיעונים שנשמעים בכל פעם שהימין מנסה לקדם מדיניות ביטחונית.

אבל הפעם, הקואליציה לא ויתרה. היא לא נכנעה ללחצים של ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, היא לא רתעה מהביקורת התקשורתית, והיא לא נבהלה מאיומי עתירות לבג"ץ. היא עשתה את מה שהבוחרים ביקשו ממנה — הגנה על חיי אזרחי ישראל באמצעות הרתעה אמיתית.

מה זה אומר באמת

החוק הזה הוא הרבה יותר מסעיף בספר החוקים. הוא מייצג שינוי תודעתי: ישראל מפסיקה להתנצל על זכותה להגן על אזרחיה. מדינה שחוותה אלפי פיגועים, שאיבדה אלפי חיים, מכריזה שיש גבול — ושמי שחוצה אותו ישלם את המחיר המלא.

למי שטוען ש"עונש מוות לא מרתיע" — הציבור הישראלי לא צריך לקבל הרצאות אקדמיות מארגונים שמימנו את מסע הדה-לגיטימציה נגד צה"ל. המסר של החוק ברור: ישראל מתייחסת לטרור ברצינות, ולא מוכנה להמשיך לשלם את המחיר של גישה ליברלית כלפי רוצחים.

הימין מוכיח: אפשר גם לשלוט

הרגע הזה חשוב גם בהקשר הרחב יותר של משילות. אחרי שנים שבהן הימין נבחר שוב ושוב אבל התקשה ליישם את האג'נדה שלו בגלל חסימות מוסדיות — החוק הזה מראה שזה אפשרי. כשהקואליציה מאוחדת, כשהמנהיגות נחושה, וכשהרצון הציבורי ברור — גם הממסד לא יכול לעמוד בדרך.

זהו מבחן חשוב לא רק בתחום הביטחוני אלא גם לחקיקה עתידית. אם אפשר להעביר חוק עונש מוות למחבלים מול כל ההתנגדות הזו — אפשר גם לקדם רפורמות נוספות שהציבור דורש. זו ההוכחה שדמוקרטיה ישראלית יכולה לעבוד — כשנותנים לה.